נייר עמדה זה ינסה לעקוב אחר מדיניות הממשלה הנוכחית כלפי האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, אגב התמקדות במדיניות הקשורה בעיבוד האדמות: השמדת יבולים מצד אחד וחרישת אדמות ונטיעת עצים מצד אחר. אטען כי מדיניות זו משקפת את מאמציו של הממסד הישראלי להכריע בסוגיית הקרקעות בנגב, באמצעות השתלטות המדינה על הקרקעות וריכוז האזרחים הבדואים על שטח אדמה צר, אגב התעלמות מצורכיהם ומזכויותיהם. לכאורה, מדיניות זו לא שונה מהנהוג עד כה, אך התנהלות הממשלה והכלים שבהם היא משתמשת מבהירים את כוונותיה האמיתיות: הצגת מחאתם והתנגדותם של התושבים הבדואים באור ביטחוני כך שהן יוּצאו מהקשרן האמיתי. כל זאת בעת שהרשימה הערבית (רע”ם) שותפה בקואליציה.
